• facebook

 © פקר הוצאה לאור בע"מ, 1995    

"פי 10 - מצוינות לנצח" ביקורת על הספר מאת יגאל ורדי (יוני 2016):

 

כאוס ומזל למול אוטונומיה וחירות 

יגאל ורדי, גרפולוג, פסיכולוג, צייר וסופר.

הפילוסוף האנגלי ברטראנד ראסל טען שהוגה דעות המציג רעיון חדש לפני זמנו נתפס כשוטה, כך שהוא נשאר בצל ונשכח מהר. לאחר מכן ובהדרגה, העולם נעשה מוכן לרעיון הזה ואז הוגה הדעות מקבל את כל הזכות המגיעה לו. קולינס ומורטן מציגים בספרם פי 10 מצוינות לנצח רעיון שלדעתי הוא חדשני ומשמעותי לא רק בשדה הניהול אלא להשקפה על החיים של כל אחד מאתנו.

השאלה הנשאלת הינה איך מתמודדים מול סביבה כאוטית, חסרת ודאות, משתנה ומפתיעה. לכאורה היינו מנחשים ואומרים שאנו נדרשים להיות גמישים, יצירתיים ומתוחכמים כדי להתמודד מול סביבה פראית שכזאת. אך בנקודה חשובה זאת קולינס ומורטן מפתיעים אותנו וטוענים שההתמודדות המוצלחת מול סביבה כאוטית מצריכה סגנון הסתגלותי שמרני יותר אשר בא לידי ביטוי בשלוש תכונות:

משמעת פנאטית, יצירתיות אמפירית על אודות עובדות המציאות ופראנויה בונה. שלוש התכונות הללו מאפיינות מבחינה פסיכולוגית "אישיות אוטונומית". שכן האדם האוטונומי מלוכד בתוך עצמו ולכן ממושמע מאוד, מקבל החלטות בזהירות ועל בטוח בהתבסס על איסוף אמפירי וריאלי של עובדות המציאות ובוחן את סביבתו בפראנויה מבוקרת כדי להקדים תרופה למכה. טענת החוקרים הינה שמנהלים הפועלים בסגנון שכזה מעלים את רמת הסבירות שהחברה עליה הם מופקדים תשרוד יותר למול מציאות כאוטית וברוטלית. זוהי מסקנה חדשנית ובלתי סבירה בעליל.

 

כפי שנאמר לעיל, כל אחד מאתנו היה מצדד בסגנון הסתגלות כלפי הסביבה הבלתי צפויה ב"סגנון דרוויניסטי", כוחני יותר, יצירתי וגמיש. החידוש המוצג בספר פי 10 מצוינות לנצח מושתת על המסקנה שככל שהאדם בחייו הפרטיים, או המנהל, פועלים בצורה "אוטונומית" מבלי להתחנף לסביבה ומבלי להסתגל אליה עד כדי איבוד הזהות האישית, הוא זה ששורד! אני ממליץ לקרוא ולהיחשף לממצאים המרובים והמגוונים של ספר חדשני זה ולבחון עד כמה זה יכול לתרום לכל אחד מאתנו באופן "ביבליותרפי" לגיבוש האוטונומיה ותחושת החירות של עצמנו ביחס לחיינו.